הדרך השגויה להתמודדות עם חרדות שכולם בכל זאת עושים אותהרוב האנשים המתחילים לחוות חרדות, לא יודעים לקרוא לתחושות שהם חווים בשם שלהם. הם לא מבינים מה עובר עליהם, נבהלים נורא ומנסים לעשות כל דבר שעולה בדעתם להפסיק אותן. אחת מהדרכים שכמעט כולם מנסים לעשות כדי להפסיק את החרדות, היא "להלחם בהן". כשאני אומר "להלחם בחרדות" אני מתכוון למאבק הפנימי שאתה עושה נגדן. הניסיון להסיר אותן בכח, "לדבר איתן" באופן מאיים או לערוך נגדן כל סוג של מלחמה פנימית. הסיבה לכך שאתה נלחם בחרדות היא פשוטה
מאד: אלו האינסטינקטים שלך! הרגלים שטבועים בך גורמים לך לחשוב שאתה צריך להלחם
בדבר המאיים ומפריע לך. הגיע הזמן לשאול: האם מלחמה בחרדות עוזרת?האם חרדות הן כמו וירוס שצריך להלחם בו? האם המלחמה בהן עוזרת להפסיק אותן? במילה אחת: לא. המלחמה בחרדות היא צורת התנהגות שגויה. לא רק שמלחמה בחרדות היא צורת התנהגות שגויה, היא גם מכפילה את הבעיה. במקום שאנרגיה תלקח לחרדות "בלבד", עכשיו אנרגיה נוספת נלקחת ממך גם למלחמה בהן! אני ינסה להבהיר איך המלחמה בחרדות לא עוזרת דרך משל: דמיין שאתה יוצא לטיול מאורגן בן שבועיים לדרום
אמריקה. בלילות האחרונים של הטיול אתה וחבריך לטיול יושנים בשטח, בלב איזורים טרופיים. איך תרגיש בשנייה זו? אני לא יודע מה איתך, אבל אני הייתי זועק כזאת זעקה שכל המאהל היה מתעורר וקם על רגליו בבת אחת... חשוב על הפחד העצום שמתעורר בעקבות דבר שכזה. עכשיו - האם לעשות "מלחמה פנימית" בפחד הזה יוכל להפסיק את הפחד? הפחד הוא תגובה אינסטקטיבית קדומה המתעוררת בך כדי להתריע בפניך על סכנה. מקור הפחד הוא ב"מח הישן" האחראי על תגובות ההישרדות שלך. הדרך היחידה להפסיק את הפחד הזה, הוא להסיר את האיום. כשם ששום מלחמה פנימית בפחד לא תוכל להפסיק אותו, כך גם המלחמה הפנימית בחרדה לא תוכל להפסיק אותה. הפחד והחרדות נגרמות מאותו שורש. ההיגיון (הלא נכון) של החרדות הוא שהן מגנות עליך מפני סכנה. אתה לא יכול להלחם בתגובות ה"הישרדות" של הגוף שלך דרך מלחמות פנימיות שהשכל מפעיל! מהי הדרך הנכונה להתמודד עם החרדותכמובן שהדבר האופטימלי לעשות הוא להפסיק את החרדות לחלוטין (אתה יכול לגלות איך לעשות זאת דרך יצירת קשר איתי). אך לבינתיים, מה שאתה צריך לעשות הוא לחוות את החרדות. הכוונה ב"לחוות את החרדות" זה פשוט... לא להלחם בהן. לתת להן לצוף בך ופשוט "לחיות אותן". אני אשתמש בדוגמא כדי להמחיש את כוונתי: דמיין את ההרגשה שלך אחרי שאתה רץ 2000 מטר במהירות גבוהה. אתה מזיע ומתנשף ומתנשף. האם במקרה שכזה אתה "נלחם" בהתנשפויות שלך? או שאתה "חי" אותן? בדיוק כמו שאתה "חי" את ההתנשפויות שלך ומחכה להן לעבור מתוך ידיעה ברורה שהן עומדות לעבור בקרוב, כך תעשה עם החרדות. כן, אני יודע. זה קשה. זה מלחיץ. זה הרבה יותר קל
לקרוא את זה מאשר ליישם את זה. זכור, אתה רגיל לצורת ההתנהגות של המלחמה בחרדות ולכן ייתכן ויקח זמן עד שהרגל זה ישתנה. אך תוך זמן לא רב יחסית, תוכל להגיע למצב בו לא תלחם בחרדות, וכך תלחץ מהן פחות וממילא יהיה להן פחות השפעה עליך. אז בפעם הבאה שאתה מרגיש חרדות, אל תתחיל להלחם בהן! פשוט תחווה אותן, וחכה עד שהגל יעבור. | |||
|
| |